<h1>ספר הירושות לרבינו סעדיה גאון</h1>
<h2>דף כב:</h2>
החלק השלישי ירושת האחים. הענינים אשר צריך לבאר בו ארבעה. הראשון ידיעת משפט הקדימה בהירושה. והנה צריכין האחין להיות קודמין להאחיות וכל מי שמקים שם האח וזרעו קודם לאחות [ב"ב קי"ג ע"ב] ובאור זה האח קודם לאחות ובן האח קודם לאחות ובנות האח קודמות להאחות וכן בן האח קודם לבן האחות ובת האח קודמת לבן האחות ואף על פי שהוא זכר והיא נקבה וכמו זה בשאר הזרע עד שלא ישאר אחד מן זרע האח אז האחות יותר קרובה. והשני בזמן שהירושה עוברת להאחות אם היא קיימת יורשת ואם מתה והניחה ילדים ילדיה יורשים במקומה וצריך שנדע כי בזה ג"כ הבנים קודמין להבנות לפי שאם היו לאחות בן ובת יורש בן האחות אחי אמו ולא תירש הבת עמו כלום. והשלישי ידיעת היתרון שיש לאחד מן האחים וזה לא יהיה אלא בזמן שנשא האח אשת אחיו המת אם לא הניח זרע. ובאור זה אם מת אחד מן האחים בלא בנים והניח אשה ונשא אותה אחד מן האחין כבר זכה בכל מה שהיה לאחיו המת בממון ובקרקעות מבלעדי אחיו ואחיו אין יורשים עמו כלום וזה הדין אם נשא אשת אחיו המת אבל אם לא אבה ליבמה אז חלקו כחלק אחד מהם. והרביעי אם מת אחד מן האחים והניח ילדים הדין שיירשו ילדיו חלקו עם אחי אביהם בין שיהיו זכרים או נקבות וכמו כן אם מתו כל האחים והניחו בנים הדין שיירשו הילדים [של כל אחד ואחד] חלק אביהם ויחלוקו ביניהם לכל בית חלק בין שיהיו מעטים או מרובים אין פוחתין להם ואין מוסיפין להם בין שיהיו זכרים או נקבות [ב"ב קט"ו ע"א] כי הבנות יורשות עם אחי אביהן בממון אחיו וכמו כן יורשות עם בני אחי אביהן. וזה באור החלק השלישי אשר הוא חלק ירושת האחים.
<h2>דף לח.</h2>
מאמר הספיקות. הספק הנופל בירושות הוא על שני אופנים אחד מהם הוא ספק הקורבה והשני ספק מי משנים קרוב יותר. ושני הספקות האלו לא יהיו אלא על דרך איסור והוא אם נשאת האשה באיסור לאחר מיתת בעלה קודם שכלו לה ג' חדשים ונשאת בתוך שני חדשים וילדה קרוב לשבעה חדשים מזמן שנבעלה לאיש הנה לא נודע אם הולד הוא בן הראשון המת והוא בן תשעה חדשים או הוא בן הבעל השני והוא בן שבעה חדשים זה הולד ספק. והנה לענין איסור הקרובות אנו מחמירים עליו ואוסרים עליו הקרובות מן הבעל הראשון ומן השני ועתידין אנו לבאר זה כראוי במקומו. אבל כאן הוצרכנו לזוכרו לענין הירושות ובזה לא יצדק לומר כי אנו מחמירים עליו ונבאר כיצד יהיה זה ונאמר אם לא היו אלו השני האנשים אשר נולד בהם הספק למי מהם הולד אלא שני אחים ומת אחד מהם ובא זה הספק לטול ירושתו אינו נוטל כלום ואם מת הוא ובאו השנים אשר נולד בהם הספק לאיזה מהם הולד ותובעים הירושה שניהם חולקים ביניהם בשוה. אבל אם היו אלה השנים אחים זה צריך באור והנה זה לא יהיה אלא אם היה ראובן ושמעון אחים ומת ראובן בלא בנים ועמד שמעון ונשא האשה באיסור קודם שנשלם המספר של ג' חדשים ולאחר שבעה חדשים מזמן שבא עליה ילדה ולד שהוא ספק אפשר שהוא בן הראשון לתשעה חדשים ואפשר שהוא בן השני לשבעה חדשים ואם היה כן ואנו צריכים לדין על הירושה בזה שמונה דינים והדין בזה על שלשה פנים אם טענותיהם מתנגדות זו לזו בירושה וטענת האחד מכריע טענת חברו זכה ואם טענת האחר מכרעת עליו יתננה לו. ואם טענותיהם שקולות הדין שיחלוקו בשוה. השער הראשון בתביעת הספק לשמעון בירושת יעקב וטוען הספק ואומר אני בן ראובן אחיך חצי הממון של יעקב לי וחצי השני לך ושמעון אומר לו אתה בני ואין לך כלום אני היורש קודם לך הטענה היותר מכרעת בזה השער לשמעון [יבמות ל"ח ע"א] לפי ששמעון ודאי וזה ספק נדחה הספק מפני הודאי ואין הספק נוטל כלום. והשער השני הוא בתביעת הספק בירושת שמעון בממון שמעון וטוען אני בן שמעון ואומר תנו לי חלק עמכם והם אומרים לו אתה בן ראובן ואין לך עמנו כלום הטענה היותר מכרעת בזה השער [יבמות ל"ו ע"ב] ג"כ לבני שמעון לפי שהם ודאי נדחה הספק ואינו נוטל כלום. והשער השלישי הוא בתביעת הספק לבני שמעון בירושת אחד מהם אם מת ואומר אני אחיכם ותנו לי חלק עמכם והם אומרים אתה בן ראובן ואין לך כלום עמנו בזה השער ג"כ טענותם מכרעת לפי שהם באים מכח ודאי והוא ספק, והודאי דוחה את הספק ואינו נוטל עמהם כלום. וכמו כן אם בני הספק טוענים אחת מאלו השלש טענות אין להם כלום. נשלם באור חלק הראשון. החלק השני אם באו לדון שנים אשר טענותיהם שוות ושניהם ספק אז יחלוקו הממון ובזה ארבעה אופנים. האופן הראשון בתביעת הספק לשמעון בירושת ראובן הספק אומר אני בנו [יבמות ל"ז ע"ב] והכל שלי ושמעון אומר אתה בני ואין לך כלום טענות שניהם שקולות ושניהם באים מכח ספק וחולקין הממון בשוה. והאופן השני בתביעת הספק לבני שמעון בירושת ראובן וטוען כי הוא בן ראובן וכל הממון שלו והם אומרים לו אתה אחינו ולך חלק עמנו שניהם באים מכח ספק וחולקין הממון החצי לו והחצי להם. והאופן השלישי בתביעת הספק ליעקב [יבמות ל"ח ע"א] בירושת שמעון אם לא היה לשמעון בן ואומר אני בנו והכל שלי ויעקב אומר לו אתה בן ראובן בני ואין לך כלום טענותיהם שקולות ושניהם באים מכח ספק הדין בזה שחולקין הממון ביניהם בשוה. והאופן הרביעי בתביעת אבי האב יעקב לשמעון בירושת הספק. יעקב אומר הוא בן ראובן בני אתה אחי אביו ואני אביו ואבי האב קודם לאחי האב ושמעון אומר אני אביו ואתה אבי אביו והאב קודם לאבי האב שתי הטענות שוות והם שניהם ספק וצריך לחלוק ביניהם בשוה וזה באור ארבעה השערים של חלק שני. החלק השלישי הוא בתביעה אשר מודים במקצתה וכופרין במקצתה אז הדין שנותנין כפי ההודאה ואותו חלק שיש בו הכחשה חולקין. באור זה אם הספק תובע את בני שמעון בממון אבי אביו יעקב ואומר הספק אני בן ראובן והחצי שלי ובני שמעון אומרים אתה אחינו ואין לך אלא שליש הדין בזה כי נותנין להם החצי אשר מודה להם וחולקין השתות הנותר בשוה ובזה נשלם באור שמונה החלקים בדין הספק בדרך ברורה. ואם צריכין לחלוק הירושה ונפלו בחלוקה שדות וקרקעות וחצרות ובתים ומלבושים וספרים וכיוצא בזה וצריכים לחלוק בהם הדין בזה על שלשה אופנים. הראשון מתי היורשים מוכרחים לחלוק. והשני מתי לא יחלוקו כי אם מדעת כולם. והשלישי מתי אין חולקין אפילו אם רוצים. באור זה האופן הראשון אם נפלה ירושה לפני שנים ואחד מהם רוצה בחלוקה והיה דבר שיש בו הנאה כשהוא בשלמותו ולאחר החלוקה תבטל הנאתו דע כי אין כופין על החלוקה אלא אם בזאת הנאת הדבר איננה כהנאתו המיוחדת ומזומנת אליו מתחילתו אם היה כך יש בו דין חלוקה ואם לא לא [ב"ב י"ג ע"ב].
<h2>דף מ.</h2>
החלק השני בירושת האב מן הבנים וצריך שיתבררו בזה השער ג' דברים. הדבר הראשון העברת הנחלה מן הבנים לאב. והנה זה לא יהיה אלא אם לא ישאר להם שום זרע לא להבן ולא להבת לא זכר ולא נקבה כי אם נשאר להם בן הבן או בת הבת או זרע אחר לא ירש האב כלום ואם אין שום זרע מן הבנים [ב"ב ק"ח ע"ב] אז האב יורש ואע"פ שיש שם אחים היורשים זה את זה בכל זאת האב יורש. והדבר השני הוא כי פעמים נדחה האב מירושת בנו ותהיה להאחים ואנחנו נבאר מה זה שדוחה אותה ונאמר כי זה יהיה בזמן שמת אחד מן הבנים ולא הניח ילדים [יבמות מ' ע"א] ויבם אחד מן האחים אשת אחיו המת הוא עומד תחתיו ונדחה הירושה מן האב ואינו יורש כלום ויהיה הכל להאח אשר נשא אשת אחיו המת. והדבר השלישי הוא בירושת אבי האב עם האחים או בלא האחים. וזה יהיה אם מת אחד והניח אחים ואבי אביו בחיים הירושה להאחים ואין הדין שיקום במקום האב ויאמר כמו שהאב קודם להאחים כמו כן אבי האב קודם להם אין הדין כן [ב"ב קט"ז ע"ב] והירושה להאחים ואין אבי האב יורש עמהם כלום וכמו שהבן קודם להבנות בירושתו מן האב כמו כן הוא קודם להן בירושתו מן האם [שם קט"ו ע"א] וכמו כן כל זרעו קודם להן ואינן יורשות עמהם כלום. ובזה נשלם המאמר מן החלק הכולל ירושת האב אשר הוא חלק שני.
החלק השלישי ירושת האחים. הענינים אשר צריך לבאר בו ארבעה. הראשון ידיעת משפט הקדימה בהירושה. והנה צריכין האחין להיות קודמין להאחיות וכל מי שמקים שם האח וזרעו קודם לאחות [ב"ב קי"ג ע"ב] ובאור זה האח קודם לאחות ובן האח קודם לאחות ובנות האח קודמות להאחות וכן בן האח קודם לבן האחות ובת האח קודמת לבן האחות ואף על פי שהוא זכר והיא נקבה וכמו זה בשאר הזרע עד שלא ישאר אחד מן זרע האח אז האחות יותר קרובה. והשני בזמן שהירושה עוברת להאחות אם היא קיימת יורשת ואם מתה והניחה ילדים ילדיה יורשים במקומה וצריך שנדע כי בזה ג"כ הבנים קודמין להבנות לפי שאם היו לאחות בן ובת יורש בן האחות אחי אמו ולא תירש הבת עמו כלום. והשלישי ידיעת היתרון שיש לאחד מן האחים וזה לא יהיה אלא בזמן שנשא האח אשת אחיו המת אם לא הניח זרע. ובאור זה אם מת אחד מן האחים בלא בנים והניח אשה ונשא אותה אחד מן האחין כבר זכה בכל מה שהיה לאחיו המת בממון ובקרקעות מבלעדי אחיו ואחיו אין יורשים עמו כלום וזה הדין אם נשא אשת אחיו המת אבל אם לא אבה ליבמה אז חלקו כחלק אחד מהם. והרביעי אם מת אחד מן האחים והניח ילדים הדין שיירשו ילדיו חלקו עם אחי אביהם בין שיהיו זכרים או נקבות וכמו כן אם מתו כל האחים והניחו בנים הדין שיירשו הילדים [של כל אחד ואחד] חלק אביהם ויחלוקו ביניהם לכל בית חלק בין שיהיו מעטים או מרובים אין פוחתין להם ואין מוסיפין להם בין שיהיו זכרים או נקבות [ב"ב קט"ו ע"א] כי הבנות יורשות עם אחי אביהן בממון אחיו וכמו כן יורשות עם בני אחי אביהן. וזה באור החלק השלישי אשר הוא חלק ירושת האחים.
<h2>דף ק.</h2>
מאמר הספיקות. הספק הנופל בירושות הוא על שני אופנים אחד מהם הוא ספק הקורבה והשני ספק מי משנים קרוב יותר. ושני הספקות האלו לא יהיו אלא על דרך איסור והוא אם נשאת האשה באיסור לאחר מיתת בעלה קודם שכלו לה ג' חדשים ונשאת בתוך שני חדשים וילדה קרוב לשבעה חדשים מזמן שנבעלה לאיש הנה לא נודע אם הולד הוא בן הראשון המת והוא בן תשעה חדשים או הוא בן הבעל השני והוא בן שבעה חדשים זה הולד ספק. והנה לענין איסור הקרובות אנו מחמירים עליו ואוסרים עליו הקרובות מן הבעל הראשון ומן השני ועתידין אנו לבאר זה כראוי במקומו. אבל כאן הוצרכנו לזוכרו לענין הירושות ובזה לא יצדק לומר כי אנו מחמירים עליו ונבאר כיצד יהיה זה ונאמר אם לא היו אלו השני האנשים אשר נולד בהם הספק למי מהם הולד אלא שני אחים ומת אחד מהם ובא זה הספק לטול ירושתו אינו נוטל כלום ואם מת הוא ובאו השנים אשר נולד בהם הספק לאיזה מהם הולד ותובעים הירושה שניהם חולקים ביניהם בשוה. אבל אם היו אלה השנים אחים זה צריך באור והנה זה לא יהיה אלא אם היה ראובן ושמעון אחים ומת ראובן בלא בנים ועמד שמעון ונשא האשה באיסור קודם שנשלם המספר של ג' חדשים ולאחר שבעה חדשים מזמן שבא עליה ילדה ולד שהוא ספק אפשר שהוא בן הראשון לתשעה חדשים ואפשר שהוא בן השני לשבעה חדשים ואם היה כן ואנו צריכים לדין על הירושה בזה שמונה דינים והדין בזה על שלשה פנים אם טענותיהם מתנגדות זו לזו בירושה וטענת האחד מכריע טענת חברו זכה ואם טענת האחר מכרעת עליו יתננה לו. ואם טענותיהם שקולות הדין שיחלוקו בשוה. השער הראשון בתביעת הספק לשמעון בירושת יעקב וטוען הספק ואומר אני בן ראובן אחיך חצי הממון של יעקב לי וחצי השני לך ושמעון אומר לו אתה בני ואין לך כלום אני היורש קודם לך הטענה היותר מכרעת בזה השער לשמעון [יבמות ל"ח ע"א] לפי ששמעון ודאי וזה ספק נדחה הספק מפני הודאי ואין הספק נוטל כלום. והשער השני הוא בתביעת הספק בירושת שמעון בממון שמעון וטוען אני בן שמעון ואומר תנו לי חלק עמכם והם אומרים לו אתה בן ראובן ואין לך עמנו כלום הטענה היותר מכרעת בזה השער [יבמות ל"ו ע"ב] ג"כ לבני שמעון לפי שהם ודאי נדחה הספק ואינו נוטל כלום. והשער השלישי הוא בתביעת הספק לבני שמעון בירושת אחד מהם אם מת ואומר אני אחיכם ותנו לי חלק עמכם והם אומרים אתה בן ראובן ואין לך כלום עמנו בזה השער ג"כ טענותם מכרעת לפי שהם באים מכח ודאי והוא ספק, והודאי דוחה את הספק ואינו נוטל עמהם כלום. וכמו כן אם בני הספק טוענים אחת מאלו השלש טענות אין להם כלום. נשלם באור חלק הראשון. החלק השני אם באו לדון שנים אשר טענותיהם שוות ושניהם ספק אז יחלוקו הממון ובזה ארבעה אופנים. האופן הראשון בתביעת הספק לשמעון בירושת ראובן הספק אומר אני בנו [יבמות ל"ז ע"ב] והכל שלי ושמעון אומר אתה בני ואין לך כלום טענות שניהם שקולות ושניהם באים מכח ספק וחולקין הממון בשוה. והאופן השני בתביעת הספק לבני שמעון בירושת ראובן וטוען כי הוא בן ראובן וכל הממון שלו והם אומרים לו אתה אחינו ולך חלק עמנו שניהם באים מכח ספק וחולקין הממון החצי לו והחצי להם. והאופן השלישי בתביעת הספק ליעקב [יבמות ל"ח ע"א] בירושת שמעון אם לא היה לשמעון בן ואומר אני בנו והכל שלי ויעקב אומר לו אתה בן ראובן בני ואין לך כלום טענותיהם שקולות ושניהם באים מכח ספק הדין בזה שחולקין הממון ביניהם בשוה. והאופן הרביעי בתביעת אבי האב יעקב לשמעון בירושת הספק. יעקב אומר הוא בן ראובן בני אתה אחי אביו ואני אביו ואבי האב קודם לאחי האב ושמעון אומר אני אביו ואתה אבי אביו והאב קודם לאבי האב שתי הטענות שוות והם שניהם ספק וצריך לחלוק ביניהם בשוה וזה באור ארבעה השערים של חלק שני. החלק השלישי הוא בתביעה אשר מודים במקצתה וכופרין במקצתה אז הדין שנותנין כפי ההודאה ואותו חלק שיש בו הכחשה חולקין. באור זה אם הספק תובע את בני שמעון בממון אבי אביו יעקב ואומר הספק אני בן ראובן והחצי שלי ובני שמעון אומרים אתה אחינו ואין לך אלא שליש הדין בזה כי נותנין להם החצי אשר מודה להם וחולקין השתות הנותר בשוה ובזה נשלם באור שמונה החלקים בדין הספק בדרך ברורה. ואם צריכין לחלוק הירושה ונפלו בחלוקה שדות וקרקעות וחצרות ובתים ומלבושים וספרים וכיוצא בזה וצריכים לחלוק בהם הדין בזה על שלשה אופנים. הראשון מתי היורשים מוכרחים לחלוק. והשני מתי לא יחלוקו כי אם מדעת כולם. והשלישי מתי אין חולקין אפילו אם רוצים. באור זה האופן הראשון אם נפלה ירושה לפני שנים ואחד מהם רוצה בחלוקה והיה דבר שיש בו הנאה כשהוא בשלמותו ולאחר החלוקה תבטל הנאתו דע כי אין כופין על החלוקה אלא אם בזאת הנאת הדבר איננה כהנאתו המיוחדת ומזומנת אליו מתחילתו אם היה כך יש בו דין חלוקה ואם לא לא [ב"ב י"ג ע"ב].
